אגרנות – איפה מאחסנים את כל זה?

אני בנאדם שאוהב לשמור דברים. אז יש לי במגירה בארון את המכתב שדנה כתבה לי בכיתה ט’, את החולצה של ‘מכבי’ שרועי הביא לי בדייט השני כשהלכנו למשחק, ואת התמונה הגדולה שקיבלתי מסבתא בירושה. כנראה שאני אוהבת לאגור, לאסוף הרבה וכמה שיותר דברים, ולא לזרוק כלום. אני לא יודעת מאיפה האהבה הזו, אולי היא נובעת מהפחד שיום אחד, מתישהו, איכשהו, אני ארצה להשתמש בשמלה הירוקה שקניתי לפני עשר שנים, ושבטוח לא עולה עלי עכשיו, אבל שיהיה בארון ליתר ביטחון. והלוואי שזו הייתה רק שמלה אחת.

המציאון זה כאן

לתכונת האגירה יש חברה ששמה – המציאה. זאת אומרת, במידה ואני רואה ברחוב כוננית יפה אני אקח אותה אליי, גם אם אין לי כרגע תפקיד לתת לה, העיקר שתהיה נוכחת בחלל, בסוף אני אמצא. ואז אחשוב לעצמי איך חייתי עד עכשיו בלעדיה. לחילופין זה יכול היות ספר שירה שמצאתי בחנות יד שנייה, “מה, זאת לאה גולדברג, חובה.” אומר לעצמי, ואשים את הספר במאונך מעל הספרים בכוננית, כי המאוזן התמלא כבר.

רילוקיישן, התקבלתי

“We want you” הופיעה לי המעטפה על השולחן. מסתבר שמשרד פרסום גדול ראה את הפרסומות שעשיתי, והכניס אותי לתכנית השתלמות לרילוקיישן של שנה למשרדים שלהם בניו- יורק. אז אחרי שרקדתי, צרחתי ועשיתי גלגלון (בראש כמובן), הדבר הראשון שחשבתי עליו היה: מה לעזאזל אני הולכת לעשות עם כל הדברים שלי? איפה אני הולכת לאחסן אותם, שלא יעלו עובש, שלא יעלו אבק, אני צריכה מקום שישמור לי עליהם.

איגל שיפינג- רילוקיישן ואחסנה

איגל שיפינג כך קראתי היא חברה המתמחה באחסנה של ציוד לאנשים שעושים רילוקיישן. מעבירים את מקום המגורים שלהם ממקום אחד למקום אחר, בדרך כלל בין מדינות. אני משכירה מקום, מחסן שבו אני מאחסנת את כל הדברים שלי: מהפתק שדנה שלחה לי בשיעור ועד לכוננית הספרים הגדולה שמצאתי בבן יהודה. חברת שילוח מקצועית זו, תדאג שהציוד שלי יהיה מאוחסן היטב במקום שמור, מאובטח ונוח.

בלי אדוויל, בלי בזבוז של זמן. פתרון מהיר יעיל ונוח, ניו יורק – היר איי קאם!